במקסיקו הרחוקה

במקסיקו הרחוקה היה ילדון אחד
היה לו שם חמור קטן, אפור ומיוחד
הוא לא רצה כלום לאכול:חציר או עגבניה
לא דשא או פלפל ירוק, גם לא סופגניה.

איה, איה, גם לא סופגניה
איה, איה, גם לא סופגניה

אז הילדון לקח אותו לכפר אחד רחוק
ושם קטף למענו הרבה תלתן ירוק
אבל החמורון הקט עיקם את פרצופו
ולא טעם ולא הריח גם בקצה אפו.
איה…איה…

אז הילדון לקח “מאיס” – כן, תירס הוא טחן
וכך, טורטיה הוא אפה לעייר הקטן
וכאשר זה השובב המאפה טעם,
מיד קפץ וגם רקד, ובקולו רעם:

איה, איה, תנו לו רק טורטיה
איה, איה, הוא אהב טורטיה
אולה!

נמלה עמלה

נמלה עמלה
שוב חיפשה ושאלה:
איפה יש?
איפה יש?
במחוש אגשש
איפה יש?
איפה יש?
אוכל טוב אבקש
איפה יש?

הנה בא קרפד

הנה בא קרפד
הוא כולו ירקרק
חייכני ונחמד
מקפץ למרחק

הופ הופ הופ הופ
כולנו קרפדים
הופ הופ הופ הופ
כולנו מקפצים

הנה בא פרפר
מתעופף לו בגיל
צבעוני ונהדר
וגופו קל-קליל

עוף עוף עוף עוף
כולנו פרפרים
עוף עוף עוף עוף
כך מעופפים…

דובי בוא אלי

דובי דובי בוא אלי
בוא ונשתולל
דובי דובי בוא אלי
בוא ונתגלגל

אז בוא אלי דובי
חמודי
בוא ונשחק
אז בוא אלי דובי
חמודי
בוא כבר ונתחבק.

מגלשה

הי הופ, הי הופ,
נעלה בסולם הגדול
הי הופ, הי הופ,
ונחליק אל ארגז החול.
הי הופ, הי הופ,
נעלה בסולם הגדול
הי הופ, הי הופ,
ונחליק אל ארגז החול.

שלב אחד, ועוד שלביים – נעלה בסולם הגדול
אחזו חזק בשתי ידיים ונחליק אל ארגז החול
שלושה שלבים וארבעה – נעלה בסולם הגדול
פנו לי דרך, אני כבר בא ונחליק אל ארגז החול.

הי הופ, הי הופ…

כבר חמישה וכבר שישה – נעלה בסולם הגדול
נגיע מטה בגלישה ונחליק אל ארגז החול
שבעה שמונה תשעה עשרה – נעלה בסולם הגדול
לגלוש ביחד זה כיף נורא – ונחליק אל ארגז החול.

הי הופ, הי הופ …

האופניים

האופניים לאט נוסעים
בין גבעות ובין הרים
במדרונים ממהרים
ודוהרים, דוהרים,
דוהרים ודוהרים
עד שנתקעים בשני הרים
ונעצרים.

נדנדה

נדנדה עולה יורדת
מתנדנדת מתנדנדת
למעלה – למטה
גבוה נורא
למעלה – למטה
ובחזרה

אמא, בואי, מאוחר

רוח ערב קל עובר
ושיר ערש מזמר
הרדמו, עץ ופרחים
נומו, נומו אפרוחים

אמא, בואי, מאוחר
ראש אניח על הכר
עוד ליטוף אחרון
ועכשיו אשכב לישון.

רוח ערב מלטף
את האורן העייף
לילה טוב לענפים,
לשדות העייפים.
אמא, בואי, מאוחר…

רוח ערב קל עובר
ושיר ערש מזמר
לילה טוב לילדתי
מתוקה שלי, בתי.
אמא, בואי, מאוחר..

.