אהבה זה כמו סוכר
מילים: דן אלמגור
לחן ועיבוד: נורית הירש 1973
ביצוע: יהורם גאון
כשרואים אותו הולך ברחוב
או נוסע במכונית
חושבים – בן אדם נורמלי,
כמו כולם.
לובש חליפה, עם קמט מתוח.
ובידיו – תיק ג’ימס בונד מהודר.
נראה כמו רופא, או סוכן ביטוח.
בקיצור: בן אדם מסודר.
חוזר הביתה כל יום בחמש.
קונה בדרך פרחים או עוגה
ואף אחד לא יכול לנחש
שהאיש הזה פשוט משוגע……
כי ברגע,
ברגע שהוא שומע מוסיקה יוונית
צל תחילתו של בוזוקי
פורף הוא את העניבה,
מסיר הוא את החליפה,
התיק הצידה, בלי חוכמות
והוא פשוט מתחיל לרקוד:
אהבה זה כמו סוכר.
זה ממתיק כל רגע מר
רק חבל שכמו סוכר
זה נמס וזה נגמר.
מי חשב שהאיש הזה,
שנראה ככה, כמו כל פקיד
משוגע –
משוגע למוזיקה יוונית?
בבוקר כשהוא נוסע לעבודה
ופותח את הרדיו של המכונית
ושומע, ככה, איזו נעימת בוזוקי
או – תחילתו של איזה סירטאקי :
גם אם הוא טס מאה עשרים
את שתי ידיו היה מרים
מתחיל לרקוד מול השוטרים
עובר את כל הרמזורים .
אהבה זה כמו סוכר.
זה ממתיק כל רגע מר
רק חבל שכמו סוכר
זה נמס וזה נגמר.
בסוף הוא החליט ללכת לבית החולים לטיפול פסיכיאטרי,
כדי שיוציאו לו את ה “יאסו” מהראש.
קשרו עליו, קצת לא נעים,
כותונת של משוגעים.
חיברו אליו אלקטרולט
ניסו אותו גם להפנט: “תישן…תישן…” –אוי דוקטור, אתה שומע?- זה הצליל הזה, זה מה שמשגע אותי זה הבוזוקי.”
“הבוזוקי ? – הרי זה נהדר! “
“אני באתי לכאן כדי שיוציאו לי את הבוזוקי מן הראש, והנה הרופאים בעצם חולים !
רקדו הם שם משתוללים
גם הרופאים, גם החולים
ואם לא התעייפו פתאום
אז הם רוקדים שם כל היום.
אהבה זה כמו סוכר.
זה ממתיק כח רגע מר
רק חבל שכמו סוכר
זה נמס וזה נגמר.