בארץ הישרים

מילים: דן אלמגור
לחן ועיבוד: נורית הירש 1973
ביצוע: שמעון ישראלי

הרחק הרחק, מעבר להרים, היתה אי פעם ארץ ישרים
בה כל אזרח היה אדם ישר שלא שיקר ולא גנב דבר.
שם יום אחד קרה דבר מוזר: נתפס גנב שבא בתור תייר
והוא הובא למלך למשפט, ופסק הדין – “לתלות אותו מיד !
כי כאן חיים רק אזרחים כשרים , בארץ הישרים, בארץ הישרים.”

“מלכי הרם” , אותו גנב אמר, “כאן, בידי, גרעין של עץ תמר
גרעין אשר בעזרתו אפשר לדעת מי רמאי, ומי ישר.
ישתול אותו אדם שלא גנב – יצמיח התמר פירות זהב.
אך אם שיקר האיש וכן גנב – מיד יצמח בקצה גבו זנב
והוא יבלוט בין כל האחרים בארץ הישרים, בארץ הישרים.”

את הגרעין הושיטו לשליט, אך השליט הביט בו והחליט
את הגרעין למסור ליועצים, שישתלו אותו בין העצים.
אך כל יועץ מיהר אז לוותר – את הגרעין מסר לשר אחר.
וכך עבר הוא, תוך שעה קלה, משר לשר, את כל הממשלה.
כך התחלפו גם כל האחרים בארץ הישרים, בארץ הישרים.

אז הגנב אמר בהתרגשות: “אתם עומדים לתלות אזרח פשוט,
כשבמדינה כולה אין גם אחד שלא גנב, שיקר, או שם בצד”
ובגלל זה בארץ הישרים צומחים המון עצים,
רק לא עצי תמרים…
רק לא עצי תמרים…
רק לא עצי תמרים…

בואו בואו

מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש 1983
ביצוע: אילנית

בואו, בואו,בואו, בואו בואו עם המוזה
בואו ונזוזה, כי אתם מאה אחוז – אז…
בואו, בואו, בואו, בואו עם המוזה
אז בואו, ונזוזה, כי אתם, כי אתם מאה אחוז.
אז בואו, ונזוזה, כי אתם, כי אתם מאה אחוז.

בוא, בוא ליצן, בוא והצחק אותי
בוא, בוא לולין, בוא וטייל בנשמתי
בוא, בוא שחקן, שחק אותה עכשיו עד בלי די לה,
בוא עוד הלילה, והראה איך עוצרים את הזמן.
בוא, בוא שחקן, שחק אותה עכשיו עד בלי די לה,
בוא עוד הלילה, והראה איך עוצרים את הזמן.

בואו, בואו,בואו, בואו בואו עם המוזה……………

למה רע לה, למה רע לו, זוהי סמבה, זהו סם,
הוא יקרא לה, היא תקרא לו, אי משמה, אי משם.
ארגנו כאן איזה פלא, חוללו כאן איזה נס,
שיצליח להשכיח, בואו בואו, למה למה להסס.

בואו, בואו,בואו, בואו בואו עם המוזה……………