אני זו אני

מילים: אהוד מנור
לחן ועיבוד: נורית הירש הולחן 1967
ביצוע: עופרה פוקס

הפרחים, הפרחים ששלחת אתמול
לבנים, לבנים וריחם מתנכר
פעם פרחים אמרו לי הכל,
אך היום לא יגידו יותר – כי
אז היה אז ועכשיו זה עכשיו – ואני זו אני .

השירים , השירים שאהבנו עד תום,
כל פזמון, כל פזמון שהומתק אז בסוד
רק עכשיו מזכירים לי פתאום
שאינני יודעת לרקוד – כי
אז היה אז ועכשיו זה עכשיו – ואני זו אני.

הדברים, הדברים שאמרת לי אז
נשמעו באמת, באמת נפלאים
אך היום כל הקסם כבר גז
ונותרו רק מילים, רק מילים – כי
אז היה אז ועכשיו זה עכשיו – ואני זו אני.

אל תשלח, אל תשלח לי יותר שושנים
הכיכר מלאה, מלאה נערות
אין ספק שאותם הפרחים
ילבו אהבות אחרות – כי
אז היה אז ועכשיו זה עכשיו – ואני זו אני.

במקום הראשון

מילים: אהוד מנור
לחן ועיבוד: נורית הירש 68
ביצוע: צמד דרום

אתמול בפינת הפיזמון החדש
הופיעו בשמונה ורבע:
בובה על חוט ובובה מקש
ובובה עייפה, שמה זהבה.
והעורך של המיצעד
ציווה שנדרג מיד,
ושנחליט על פני גלויה
מי חביבה ומי שנואה.

והן עולות והן יורדות
ולפעמים מידרדרות,
ויש אומרים שזה תלוי
בטיב השיר או במילוי,
או בעיבוד או במילים,
אן סתם בפה, בפה אליו נופלים.
אבל אל תדאגי דניאלה,
כי במיצעד הפרטי בבסיס,
דניאלה,
על כל פנים ועל כל לשון
תמיד תהיי במקום הראשון.

“מישל” רק שבועיים בראש המיצעד
ומי כבר זוכר את “סימונה”?
ורק לפני שנתיים בלבד
עוד כולם זימזמו “דונה, דונה”;
והעורך של המיצעד
קובר אותן אחת אחת,
ומפאר בקול מרטיט
את האחות התורנית.

והן עולות והן יורדות……

שלחנו גלויה אל עורך המיצעד,
כתבנו את שמך דניאלה;
את ראשונה אצלנו לעד
או עד סוף השרות, דניאלה.
והעורך של המיצעד
אינו מבין בכלל כיצד,
את אלופת הלהיטים
בלי מנגינה ובלי מילים.

והן עולות והן יורדות……